דף הבית » השקעות אלטרנטיביות
בעולם ההשקעות בעשור האחרון, מתרחש שינוי בתפיסת עולם ניהול השקעות בקרב משקיעים וחברות ההשקעות בתחומים כמו גיוון תיק הנכסים ,ניהול הסיכונים הפיננסי ובניסיון ליצור הכנסה שוטפת יציבה ובעלת מתאם נמוך לביצועי הבורסה. ניתן בהחלט לומר שהריבית הנמוכה בעשור האחרון הביאה לתחושת עושר, לאשראי זול ולתשואות לפידיון בשוק אגרות החוב (השוק הסולידי בו נמצאות מרבית ההשקעות העולמיות) אפסיות ואף שליליות ולאחרונה אף בסביבה כלכלית מאתגרת עם אנפלציה גבוהה עובדה שמאתגרת את מנהלי ההשקעות של כספי הציבור.
העובדה שקשה היום לייצב את ההשקעות באמצעות אגרות חוב, כיוונה את מנהלי ההשקעות מצד אחד ואת המשקיעים מצד שני, לחפש אלטרנטיבות להשקעה. אלטרנטיבות אילו מונגשות כיום לציבור הרחב וזאת לעומת מה שהיה בעבר, כאשר רק הלקוחות "הכשירים" או האמידים נהנו מהשקעות מסוג זה.
במאמר זה באופן מכוון איני מתייחס להשקעה ספציפית או לתשואות כי המטרה אינה לספק "מטריית הגנה" ולא לשווק השקעה מסויימת. אלא להיות מעין "מורה נבוכים" בסיסי להשקעות אלטרנטיביות. חשוב לי לשתף אתכם שבעבר נתקלתי בתופעה השלילית והאסורה של חשיפת שמות משקיעים תוך כדי שיחות שיווק כאלו ואחרות של גורמים מהעולם האלטרנטיבי למרות שחובת הסודיות היא בסיסית בעולם ההשקעות , נתקלתי גם במקרים שמשקיעים נעלמו עם כספי המשקיעים (מקרים שכמובן גם הופיעו בתקשורת) אבל המקרה היותר שכיח ובעייתי הוא שהתשואות של השקעת בפועל היו נמוכות מאד ביחס לתשואות עבר או להבטחות שניתנו לגבי התשואות.
לכן חשוב מאד בעיני לתת לכם כלים בסיסיים וידע כללי לגבי ה"עולם החדש" וגם להתריע בפניכם על הסכנות שאתם עלולים לפגוש בדרך.
קרנות גידור, קרנות חוב, הלוואות חברתיות p2p ,קרנות נדלן, קרנות תשתיות, וקרנות פריייבט אקוויטי היו בעבר נחלת לקוחות העושר (לקוחות כשירים אשר מוגדרים כבעלי הון נזיל ומושקע מעל 8 מיליון שח או בעלי הכנסה שנתית מעל 1.2 מיליון שח) ואילו כיום, גם מי שנמנה על ה'מעמד הבינוני', יכול להשקיע את כספו בקרנות מסוג זה. אלו הן השקעות פיננסיות שהפיקוח הרגולטורי לא הוסדר לגביהן, כפי שהוסדר בתקנות מסודרות בעולם ניהול תיקי ההשקעות בחוק ניירות ערך משנת 1995.
בחלק מהמוצרים הללו, העלות יותר יקרה מעלות ניהול קלאסית ומגיעה ל- 2 אחוז דמי ניהול ול-20 אחוז ומעלה מההצלחה או מהרווח הישיר. זוהי עלות שלא מתאפשרת בעולם ההשקעות הקלאסי, משום שהרשויות חששו מכך שמנהלי השקעות ינהלו את הכסף בסיכון גבוה כדי להגדיל לעצמם את הרווחים ולכן לא קיים קשר ישיר בין ההצלחה לעלות בעולם השמרני.
מנגד, ניתן להניח שעודף רגולציה פגעה ביצירתיות ובדינאמיות של מנהלי ההשקעות המפוקחים. לעומת מנהלי ההשקעות בעולם האלטרנטיבי, אשר 'ידיהם פחות קשורות' מבחינה זו.
קרנות מהסוג הזה בחלקן, מגדרות את תשואות השוק ואמורות להיות בעלות מתאם נמוך מאוד לביצועי הבורסה. חלק מהקרנות מלוות את הכסף לפרוייקטים נדלניים ,חלק מלוות לאנשים פרטיים, יש שרוכשות חברות ומשביחות אותן ויש קרנות גמישות שבכל זאת מייצגות מתאם גבוה לביצועי הבורסה ואף במינוף הכסף הקיים.
בחלק מן המקרים מתאפשר לראות תשואות עבר של המוצרים ואף להראות או להבטיח תשואות עתידיות בחלק מהמוצרים. לעומת זאת, באופן חד משמעי, בעולם ההשקעות המפוקח לא מתאפשר להבטיח תשואות עתידיות.
חלק מהקרנות להשקעות אלטרנטיביות משקיעות בחברות מענפים שונים, בחברות הזנק ובפרוייקטים שונים.
מה שמשותף לקרנות האלו הוא שהן חלק מעולם דינאמי ומתפתח, ולהבדיל מעולם ההשקעות המסורתי, אין פיקוח מוסדר לגביהן ורף הכניסה הוא לרוב מיליון ש"ח ומעלה. אם כי היום בחלק מההשקעות רף הכניסה הוא נמוך יותר.
כדאי תמיד לשים לב שבחלק מההשקעות הכסף "נעול " לתקופה ארוכה ואינו נזיל. חלק מקרנות הגידור הן למעשה השקעות גמישות לטווח ארוך עם קורלציה לביצועי הבורסה ולא קיים בהן אלמנט של גידור. כמו כן, הכסף לא נמצא בחשבון הבנק של הלקוח אלא בחשבון נאמנות. המיסוי הוא תלוי בסוג ההשקעה ולא אחיד לכל המוצרים.
סוג נוסף של השקעות אלטרנטיביות הוא כמובן הנדלן, ויש שוני בין נדלן בארץ או בחו"ל. מדובר על רכישה ישירה כיחיד או כהתאגדות בנכס קיים, במתחם מגורים משותף או השקעה כיזם בהקמה של מבנה פרטי,בניין או נכס מסחרי. וכמובן ישנה אפשרות להשקעה בקרן שבעצמה משקיעה במגוון של נכסים.
חשוב לדעת שהשקעה ישירה בנכס היא לא נזילה לפרקי זמן שונים, וכדאי להכיר את האזור, את היזם ואת מיסוי ההשקעה. לעתים ההשקעה חשופה לשער הדולר או למטבע אחר אבל מקטינה את התנודות של התיק הכללי. כמובן שהתשואה על ההשקעה תרד ככל שיש יותר גורמים שמנגישים לנו את מורכבות העסקה. או במילים פשוטות יותר – במתווכים .
מאוד חשוב גם להבין היכן אנחנו ממוקמים בהיררכיה במצב שבו ההשקעה כושלת. וכמובן את נושא השיעבודים והביטחונות שהם שונים מהשקעה להשקעה ובקיצור להבין איפה אנחנו ב'שרשרת המזון' אם ההשקעה משתבשת .
באופן כללי, ככל שעושים לנו את ה"חיים קלים" יותר ויש גוף גדול שעומד מאחורי ההשקעה, בד"כ התשואה תהיה נמוכה יותר משום שכביכול לקחנו על עצמנו סיכון קטן יותר. אבל לא בהכרח נהיה הראשונים לקבל את הכסף.
דבר נוסף שאני ממליץ מאד לבדוק הוא באיזה מטבע התשואה. יש לכך משמעות גדולה.
כדאי להכיר גם באפשרות הקיימת של רכישת נכס להשקעה בארץ ולא רק בחו"ל. למשל בנכס מסחרי ואף במשרד מסוים. ובכל מקרה חשוב להבין שיש הבדל גדול בין השקעה באירופה או בארה"ב לדוגמא.
כמובן שהשקעה מקומית מטבעה היא "במגרש הביתי "שלנו וזה בהחלט יכול להקל עלינו את השליטה כמשקיעים. כי אנחנו מכירים את השטח ואת התשואות המקובלות וכמובן שהתשואה היא במטבע השקל. מצד שני "אליה וקוץ בה" כיוון שהתשואות בארץ הרבה יותר נמוכות מאילו שמניבות השקעות כאלו בחו"ל ואין באמת "כסף קל". לכן לא מעט משקיעים מחפשים השקעות בנדלן והזדמניות מעבר לים גם לאור סיכונים דמוגרפים וביטחוניים מקומיים.
האפשרות האחרונה שאסקור כאן והקלה ביותר שממילא מרביתנו חשופים אליה היא החסכונות הפנסיוניים שלנו.
הריבית הנמוכה בעשור האחרון הפחיתה את האפשרות לקבל תזרים נכנס ויציב בשוק הסולידי. כאמור, שם נמצא רוב הכסף המושקע בעולם ולא רק בישראל, הרווחים באפיקים הסולידיים בעיקר מגיעים מרווחי הון ולא מתוך השקעה יציבה עד לפירעון, בחלק ניכר מאגרות החוב, חלק מהתשואה לפידיון היא שלילית ובנוסף לזאת גרעונות אקטוארים, עלייה בתוחלת החיים, מאתגרים את העולם הפנסיוני ואת ניהול הכסף באפיקים הסולידיים.
ולכן חלק ניכר מהגופים שמנהלים לנו את הכסף בארץ, למעשה משקיעים עבורנו גם בהשקעות אלטרנטיביות כגון: אג"ח לא סחיר, הלוואות, קרנות למיניהן, תשתיות, נדלן ועוד.
כאשר המטרה שלהם בכך היא לגוון את התיק, להקטין את הסיכונים ולנסות לייצר תשואה שוטפת עתידית שלא תלויה בהכרח בבורסה.
כיום ניתן להשקיע כסף נזיל באופן דיי דומה בחלק מהחברות ולהשקיע חלק מכספינו בהשקעות "אחרות", ועדיין להישאר נזילים ולאו דווקא כספים פנסיונים. כמובן שהפיזור של ההשקעות הוא גדול מאוד ויש לא מעט אנשי השקעות שמתמחים בהשקעות אלטרנטיביות ולעיתים חלק מהעלויות "מגולגלות" אל המשקיע.
לסיכום - "אין מתנות חינם"
אם הכסף נזיל, וישנו גם גוף גדול מאחורי אותן השקעות, התשואה לא תהיה זהה לתשואה של השקעה ישירה בנכס כזה או אחר אבל כך גם הסיכון. כדאי לשים לב ולנתח לעומק את הסיכונים שכרוכים בהלוואות זולות שמאפשרות למנף השקעות קיימות להשקעות נוספות בתחומים שונים.
והכי חשוב לזכור שגם פיזור סיכונים וגם השקעות שאמורות להקטין את הקורלציה לשווקים הפיננסים בעת "מפולת", לא יהיו בטוחים במשבר כלכלי מתמשך בכלכלה הריאלית בנוסף לשווקים הפיננסיים .
בעל תוארBA בכלכלה מטעם המכללה למנהל ותואר שני (MBA) במנהל עסקים מטעם הקריה האקדמית אונו. ניסיון של שני עשורים בניהול כספים ותכנון פיננסי, פועל מתוך התאמת הכלי הפיננסי ללקוח.
G.D FINANCE
מתכנן פיננסי ופנסיוני.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לתכנון פיננסי אישי
מאמרים
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לתכנון פיננסי אישי
X
לתיאום פגישת ייעוץ