שמונה חודשים שהבורסה הישראלית מסתובבת סביב אותן רמות. איראן, בחירות, ריבית גבוהה, נפט יקר — לא חסרות סיבות לדאגה.
אבל הבורסה לא מחכה שהבעיות ייפתרו. היא מנסה להעריך איך העולם ייראה אחריהן. ייתכן שחלק מהציפיות לשיפור כבר נכנסו למחירים, ולכן המדד מתקשה להתקדם.
אז מה בכל זאת מעניין מתחת לפני השטח?
1. לא כולם השתתפו בעליות
בישראל, קומץ מניות גדולות אחראי לחלק ניכר מהעליות. חברות רבות, בעיקר בינוניות, נשארו מאחור.
גם בארה"ב עשר חברות כבר מהוות כ־40% ממדד S&P 500.
אבל דווקא כאן מסתתרת אפשרות מעניינת: אם הריבית תתייצב והרווחים ישתפרו, ייתכן שהעליות יתרחבו גם לחברות שנשארו מאחור. זה יהיה סימן מעודד יותר מאשר עלייה של כמה ענקיות בלבד.
2. בארה"ב משהו מתחיל להשתנות
השבוע ראינו שמניות הטכנולוגיה והשבבים נפלו, אבל רוב המניות במדד דווקא עלו.
זה אומר שהכסף לא בהכרח בורח מהבורסה. הוא מחפש מקומות אחרים.
גם ההתלהבות מבינה מלאכותית נעשית מפוכחת יותר. פעם הספיק להזכיר AI כדי שהמניה תזנק. היום המשקיעים רוצים לדעת כמה זה עולה ומתי יתחילו לראות רווחים.
3. ומה לגבי ישראל והמשקיעים הזרים?
למרות העליות בבורסה, הזרים קנו השנה הרבה פחות מניות ישראליות מאשר אשתקד.
מצד שני, פרמיית הסיכון של ישראל ירדה משמעותית. כלומר, שוקי האשראי רואים פחות סיכון מבעבר.
האם חזרת המשקיעים הזרים יכולה לתת דחיפה נוספת לשוק? בהחלט אפשרי, במיוחד אם גם החברות הבינוניות יתחילו להתאושש. אבל חלק מהשיפור כבר מתומחר.
4. האג"ח והזהב מספרים סיפור אחר
למרות הצמיחה, תשואות האג"ח הארוכות עלו ומחיריהן ירדו בעוד מדינות כולל ישראל ולא רק בארה"ב כלומר זה סיפור עולמי ולא רק בגין החוב הגבוה בארה"ב. המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על אינפלציה, חובות ממשלתיים ואי־ודאות.
והזהב? אי אפשר להדפיס אותו אבל מכיוון שהפך לנכס "פיננסי"שמוחזק על ידי קרנות גידור באופן מהותי ראינו גם אותו מתממש במעט כאשר השוק ירד להבדיל מהאג"ח שדווקא הגן על המשקיעים אם כי לא סיפק את הסחורה השנה.
5. ומה עם מי שמחכה שהכול יירגע?
מי שמחכה לסיום מלחמה, לתוצאות בחירות או להחלטת ריבית כדי להיכנס לשוק, עלול לגלות שהמחירים כבר השתנו.
השוק אינו יודע את העתיד, אבל הוא מנסה לתמחר אותו הרבה לפני שאנחנו מקבלים תשובות.
אז מה הסיפור האמיתי?
בעיניי, השאלה המעניינת עכשיו היא לא אם הבורסה תעלה בעוד אחוז או שניים.
השאלה היא האם אנחנו עוברים משוק שבו כמה חברות גדולות מושכות את כולם, לשוק שבו הרבה יותר חברות מתחילות להרוויח ולעלות.
בארה"ב כבר רואים סימנים לכך. בישראל הפער עדיין גדול.
אם זה יקרה, זו עשויה להיות התפתחות בריאה יותר לשוק — ואולי גם הסיפור החשוב של התקופה הקרובה.
ישראל: השקל חזק, הבורסה מחזיקה מעמד — ומה עם החרמות?
למרות שקל חזק שפוגע בהכנסות השקליות של יצואנים, חרמות מסחריים ואי־ודאות ביטחונית, הבורסה הישראלית הפגינה השנה עמידות מרשימה.
אבל יש כאן נקודה מעניינת: בעוד שהשקל החזק והחרמות כבר משפיעים על חלק מהחברות, הסיכון הגדול יותר עלול להתגלות דווקא בעתיד — אם חברות זרות יצמצמו השקעות, שיתופי פעולה ומחקר בישראל.
הבורסה יכולה לגלות חוסן היום, בזמן שחלק מהמחיר הכלכלי יתברר רק בעוד כמה שנים.
"השקל חזק, הזרים קונים פחות מניות — אז מאיפה מגיע הכוח?"
התשובה היא ששער החליפין מושפע גם מהשקעות ישירות, מפעילות גידור של מוסדיים, משינויים בדולר בעולם ומפרמיית הסיכון — ולא רק מרכישת מניות בבורסה.
האמור הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה המלצה לביצוע פעולה או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או פנסיוני המותאם לצרכים האישיים.
