רוב החסכונות של הציבור מושקע באפיקים סולידיים בכדי להפחית את התנודות במוצרי ההשקעות ולגוון את הסיכון. למעשה, מרבית המשקיעים הם "שונאי סיכון" ולכן מרבית הכספים נמצאים במסלולים משולבים כגון 30-70 כלומר 30 אחוז מניות ו-70 אחוז אגרות חוב.
מהי אגרת חוב?
זהו למעשה נייר ערך סחיר בבורסה שניתן למכור ולקנות אותו במסחר רציף. וישנן גם אגרות חוב לא סחירות אשר פחות חשופות לתנודות הבורסה. באופן עקרוני ניתן לרכוש את האגרות גם במועד ההנפקה הראשוני לבורסה ולא רק במסחר השוטף. באמצעות אגרות החוב, החברות או המדינות מגייסות כסף מהמשקיעים שהם למעשה המלווים. ואילו המשקיע מצידו רוכש אג"ח משתי סיבות: האחת היא שאם יחזיק את האג"ח עד למועד הפדיון הנקוב והמוגדר מראש יקבל את הקרן, את ההצמדה אם ישנה ואת הריבית הנקובה באג"ח. כמובן שזאת בהנחה והחברה הלווה לא תפרע קודם את החוב או לא תוכל לשלם את החוב. הסיבה השניה היא למעשה מצב בו המשקיע לא מעוניין להחזיק את הנייר עד לפרעון אלא יבקש למכור את אגרת החוב בבורסה וכיוון ששער האגרת תלוי בביקוש והיצע ייתכן והנייר יימכר בשער גבוה משער הרכישה. במקרה כזה, יתקבל רווח הון ללא קשר לריבית הנקובה בתנאי האגרת. ישנן אגרות שמחלקות ריבית במהלך חיי האגרת וישנן אגרות שנפרעות לשיעורין וכאלה שנפדות בבת אחת במועד הפדיון.
סוגי אגרות החוב הקיימות
קיים מגוון רחב של אגרות חוב ובניהן: אגרות חוב שהמדינה מנפיקה בכדי לגייס כסף מהציבור, אגרות חוב שקליות, צמודות למדד המחירים לצרכן, צמודות לדולר ואגרות חוב בריבית משתנה שבאופן תיאורטי מאפשרות הגנה מפני ריבית עולה.
לאג"ח יש דירוג השקעה שנקבע בהתאם לאיתנות הפיננסית של הגורם המנפיק. ככל שהדירוג נמוך יותר יידרש פיצוי ולכן התשואה הנגזרת תהיה גבוהה יותר מאשר אג"ח בטוחה יותר. מסיבה זו אג"ח מדינה מקבלות את הדירוג הגבוה ביותר.
סוג נוסף של אגרות חוב שנמצא במרבית ההשקעות שלנו נקרא אג"ח קונצרני שמונפק על ידי חברות שמבקשות לגייס כסף מהציבור. אג"ח של חברות מקבלות דירוג נמוך מאג"ח מדינה משום שמונפקות על ידי חברות ואירוע של חדלות פרעון קיים בהסתברות גבוהה יותר מאשר מצב בו מדינה פושטת רגל ולא יכולה לשלם את החוב. סוג נוסף של אג"ח חברות הוא אג"ח להמרה שבתנאים מוגדרים מאפשר למשקיע המרה של האג"ח למניות של החברה המנפיקה. חשוב לדעת שכיום רוב אגרות החוב להמרה נסחרות במסלול המנייתי ומניבות תשואה מאוד נמוכה לפדיון ולכן, מי שרוכש אותן לא רואה בהן השקעה סולידית שמניבה תשואה לפדיון ראויה.
רכישת אגרת חוב
משקיע שרוכש אגרת חוב רוכש תשואה לפדיון אשר משתנה בכל נקודת זמן ותלויה בריבית הנקובה ובשער האג"ח שנסחרות בבורסה נכון לזמן הרכישה. אם שער האג"ח נסחר בפחות מהשער המתואם, תתקבל תשואה לפדיון גבוהה מהריבית הנקובה ואם השער גבוה, נרכוש את האג"ח בתשואה נמוכה יותר.
משקיע שלא מוכר את הנייר בבורסה אלא משקיע עד לפירעון מקבע את התשואה הגלומה שנגזרת גם משער האגרת בבורסה ומקבל תשואה מובטחת לפדיון. וזאת כמובן כל עוד החברה המנפיקה לא פשטה רגל ומסוגלת לשלם את החוב.
דרך נוספת לרכוש אגרות חוב היא השתתפות בהנפקה של האג"ח על ידי המדינה או עלי ידי החברה המנפיקה של אגרת החוב.
ככל שפרעון האג"ח רחוק יותר, הסיכון באג"ח הינו גבוה יותר משם שהאיגרת חשופה יותר לעליית ריבית ולכן יידרש פיצוי והתשואה לפרעון תהיה גבוהה יותר מאשר אג"ח מקבילה קצרה יותר.
מה הם הסיכונים ברכישת אגרות חוב?
מושג רלוונטי נוסף להבנת הנושא הוא מח"מ כלומר משך חיים ממוצע של האגרת שנגזר ממספר תשלומי ריבית של אגרת החוב יחסית למועד הפרעון. וגם במקרה זה ככל שהמח"מ גבוה יותר הסיכון שבאג"ח גדול יותר כי קיימת חשיפה גדולה יותר לתנאי השוק המשתנים.
חשוב להכיר סיכונים נוספים בהשקעה באג"ח מלבד חדלות פרעון והם: עליית ריבית שגורמת להיצע גדול יותר של אג"ח בבורסה ובכך לירידות שערים ולעליות בתשואות. מכאן שקיים למעשה חשש להפסדי הון לאלו שלא מעוניינים להחזיק את הנייר עד למועד הפרעון. גורמים שמשפיעים על המסחר הם למשל כמות הגיוסים של משרד האוצר על ידי אגרות חוב בהתאם לנתוני הגרעון. וכמובן, ההשפעה העיקרית מגיעה מגובה התשואה של אגרות החוב בארה"ב לעשר שנים, אשר נחשבות נקודת ייחוס בינלאומית בתחום האג"ח.
איפה כדאי להשקיע באגרות חוב בשנת -2022
שנת 2022 נפתחה באכזבה מצד משקיעי האג"ח עד כה והם ראו ירידה בשערים ועלייה בתשואות כלומר הפסדי הון כתוצאה משערך יומי במסחר. התשואות הגלומות באג"ח הן נמוכות, אפסיות ואפילו שליליות בחלק ניכר מאגרות החוב מאחר והריבית הנמוכה השפיעה באופן ישיר על גובה התשואות הגלומות. למעשה, הריבית הנמוכה "דחפה" משקיעים רבים שהסבו כספים להשקעת באג"ח וכך נוצר מצב ששערי האג"ח ירדו באופן חד וגורף בשנים האחרונות והניבו רווחי הון גבוהים יחסית לשוק הסולידי. כסף רב ממשיך להיות מנותב לשוק הסולידי מאחר והציבור ממשיך להפקיד לאפיקי חיסכון פנסיוניים שנאלצים להשקיע באג"ח גם בריביות כל כך נמוכות. עובדה נוספת שגרמה לתשואות להיות נמוכות בשנים האחרונות ולמצב אנמולי בשוק היא ההתערבויות הממשלתיות בשווקים על ידי כך שנרכשו אגרות חוב מהציבור בהיקף גדול מאוד על ידי הממשלות בכדי לסייע לכלכלות, עד כי נוצר מצב שהתשואה הגלומה באג"ח אמריקאי נמוכה יותר מאג"ח ישראלי. ובמילים אחרות, ישראל בטוחה יותר מארה"ב על פי הפער בתשואות. באירופה עד לא מזמן התשואות הגלומות באג"ח מדינה היו שליליות כלומר המשקיעים היו מוכנים לשלם ריבית רק כדי שהחסכונות שלהם לא יישחקו בפיקדונות הבנק.
נכון לימים אלו מדד תל בונד 60 שמאגד בתוכו את שישים אגרות החוב קונצרניות הגדולות ביותר מתוך הסקטור שמאופיין באג"ח צמודות מדד, מניב בימים אלה תשואה שלילית למשקיע הפרטי שמשלם מס מלא ועמלות ואילו והמוסדי מרוויח כמה עשיריות אחוז ברוטו מס ואילו אגרת חוב שקלית ממשלתית לעשר שנים מניבה תשואה בגובה אחוז לפידיון ואג"ח צמודת מדד ממשלתית מגלמת תשואה בגובה מינוס אחוז.
אג"ח אמריקאית נכון לרגעים אלה נסחרת בתשואה של 1.7 אחוז למשקיע שיחזיק באג"ח לפרעון עוד 10 שנים. נכון לרגעים אלו התשואה נמוכה מהאינפלציה בארה"ב ביותר מ-5 אחוז כלומר, התשואה הריאלית הגלומה באג"ח היא מינוס 5.3 אחוז.
התשואות המוצגות הללו הן ברוטו ויש לזכור שרכישה ישירה של אג"ח גוררת מס רווח הון באפיק השקלי של 15 אחוז ובאפיק הצמוד – של 25 אחוז.
וכמובן שיש גם לקחת בחשבון את עלות הרכישה/מכירה ודמיה אחזקה של ניירות ערך שמפחיתים מהתשואה ברוטו באגרת החוב.
שוק האג"ח מגלם ציפיות אינפלציה חזויות שנגזרות מפערי תשואה בין אג"ח צמוד לאג"ח שקל באותו מח"מ. פערים בין תשואות של אגרות חוב קצרות לארוכות מלמדות על הציפיות לגובה הריבית במשק ואף ניתן לגזור מגרף התשואה או עקום התשואה את מצב הכלכלה העתידי.
בעבר אגרות חוב היו מכשיר השקעה במודל מתמטי וניתן היה לחשב את הכדאיות בו. זה היה רלוונטי לשנים בהן הריבית הייתה ממוצעת בגובה 3 אחוז. אך לאור הריביות האפסיות בשנים האחרונות, השקעה באגרות חוב הפכה פחות אטרקטיבית לפידיון ואף יותר מסוכנת וחשופה לעליית ריבית. לכן ניתן לראות הסטה של כספים מצד משקיעים פרטיים ומצד חברות להשקעה אלטרנטיבית וזאת על מנת לגוון ולייצב את ההשקעות.
לאור המורכבות של מצב ההשקעות הנוכחי המאתגר אותנו גם לאור הריבית העולה, וזאת בניגוד לשנים קודמות, כדאי מאד להעזר להיעזר במתכנן פיננסי ופנסיוני ולבצע בהקדם את ההתאמות הנדרשות הפיננסיות והפנסיוניות של תיק ההשקעות שלך.
