"חגיגת חודש נובמבר" נגדעה בעקבות החשש מהווריאנט החדש שהתגלה בכמה מדינות בעולם ומחק את התשואות של החודש, שנפתח בעוצמה והסתיים בחולשה. אך השפעת הווריאנט התגלתה לעת עתה כפחות דרמטית מבחינת החשש ממחלה קשה יותר. ובכל זאת העוצמה של העברת המידע אודותיו בתקשורת וברשתות החברתיות הטביעה את חותמה על השווקים. כנראה שהווריאנט החדש לימד אותנו שוב על "השיטה" הנכונה להשקיע בשווקים והיא התאזרות בסבלנות וניסיון להימנע מ"רעשים".
מחירי אגרות החוב עלו ובהתאם התשואה ירדה ולכן ההשקעות הסולידיות הניבו רווחי הון באפיקים הסולידיים.
הדולר התחזק בעולם וכרגיל מולו השקל נחלש במעט, עובדה שממשיכה להקטין את "יבוא" האינפלציה מהעולם לישראל ולכן שקל חזק רוכש יותר סחורה בחו"ל בעבור כל דולר ומונע ייקור נוסף של היבוא.
ערכו של הביטקוין נחתך בעשרות אחוזים ללא קורלציה הגיונית לשווקים המסורתיים. ייתכן שכאשר "שמפלס הפחד" עולה, הסוחרים מוכרים את המטבע.
לעולם הסיכונים והכספים יש תבנית וחוק "כלים שלובים" שמיושם היטב בשווקים. לדוגמא, כאשר מתחילות עליות במניות הגדולות, אזי "הכסף החכם "מנותב למניות יותר קטנות. וכך, מעגל ההשקעות מתרחב מאפיק אחד לשני ולאחר שהמשקיעים ממצים אפיק השקעה אחד הכסף למעשה "נשפך" לאפיק האחר שטרם מיצה את גל העליות. ולכן, אנו רואים פריחה בהשקעות אחרות מסוג זה בעולם שבו יש עודף כסף. והיצע כסף שגדל דוחף את המשקיעים לסיכונים ולהשקעות שטרם מיצו את עצמן.
מעניין לראות שדווקא השווקים המתעוררים הניבו תשואת חסר השנה ולא משכו אליהם השקעות על אף שחלק מהמדינות והכלכלות מזוהות עם מחירי הסחורות, שכן האמירו השנה והשווקים נראים זולים.
אצל קובעי ההחלטות הכלכליות נמחקה המילה "זמנית" מצמד המילים אינפלציה זמנית ונראה שהממשלות והבנקים המרכזיים צריכים למצוא כלים להתמודד עם המחירים העולים, ששוחקים את ההכנסות של הציבור ומעלים את יוקר המחייה. את הכלים הם צריכים למצוא תחת צמצום מוניטרי, האטה בצמיחה, שוק תעסוקה שלא מייצר מספיק משרות ועם עובדים שלא רוצים לעבוד כי מעדיפים להישאר בבית ולקבל מענקים או חוששים מהקורונה.
מבחינת סין הכותרת היחידה היא שכבר נמחקה חברה אחת שנסחרה בבורסה בארה"ב, ונראה ששתי המדינות לא מוצאות עדיין את הנוסחה לשילוב מניות סיניות בארה"ב נוכח המתחים בין שתי המדינות אם כי רק השבוע חברת "אפל" סגרה חוזה ענק מול סין למרות הביקורת והחשש שהכסף יוצא מארה"ב ושסין תוכל לעקוב אחרי משתמשי "אפל".
תשואת הדיבידנד של מניות מדד אס אנד פי 500 נמוכה במעט מתשואת אג"ח לתקופת עשר שנים שהיא בערך 1.4 אחוז. ריבית המשכנתא בארה"ב ל-30 שנה עלתה ועברה את ה-3 אחוז וייתכן ותצנן קצת את מחירי הנדלן בארה"ב.
מבחינת השווקים שוק האג"ח מגלם ומצפה להעלאות ריבית בשנה הבאה ולכן, האמריקאים יצטרכו למצוא פתרונות מחוץ לקופסא כדי למתן את עליית המחירים. וזאת מבלי להכניס את השווקים למיתון. נראה שמלבד מניות או אפיקי השקעה צמודי מדד לא נמצא עדיין כלי השקעה שמגן על ההשקעות מפני המחירים העולים. אפילו הזהב איבד לעת עתה את מקום מבטחו מפני אינפלציה.
מחירי האנרגיה שהאמירו השנה התממשו בחודש האחרון ואילו למעשה חדשות טובות בנושא הקטנת האינפלציה. אך נשאלת השאלה: מה יהיו השפעות הסערות החורפיות על מחירי הסחורות ועל מחירי האנרגיה ובוודאי לאור שתי הכותרות הבאות: האם יתממש האיום של רוסיה לפלוש לאוקראינה? והאם ביידן יממש את איומו בנושא צינור האנרגיה?
מבחינת מחירי הנפט והשווקים, נראה כרגע לפחות שלא… ומנהלי ההשקעות לא ימהרו למכור ניירות ערך ולהקטין את התשואות הנהדרות של 2021 ויתרה מכך, כנראה שחדוות הקניות של "סנטה קלאוס" לקראת סוף השנה יכולה אף היא להמשיך ולתמוך בשווקים. ובכל זאת התנודות חזרו לשווקים ועיני המשקיעים נשואות לשוק האגח ולכלכלה האמיתית משום שהקלות כמותיות ורכישות של ניירות ערך על ידי הם כבר לא כל הסיפור מבחינת השווקים.
בקרוב, לקראת סוף השנה" יפורסמו המון תחזיות סיכומים ונבואות. אפשר בהחלט לקרוא וללמוד מהם, אך בואו לא נשכח למי ניתנות הנבואות…אין באמת מה לחכות לאפקט ינואר או לנסות להבין מביצועי השוק בינואר הקרוב מה יהיה בשנת 2022.
לדעתי, העצמה של השווקים בעשור האחרון שתודלקה באמצעות ריבית נמוכה ותמיכות ממשלתיות יצרה אמנם בועה בעולם ההשקעות ,הבריחה לסיכון בכל מחיר לא תסיים את תפקוד שוק ההון ביום שאחרי, משום שאז פשוט נאלץ לחזור לשוק אולי יותר תנודתי, אולי שוק סטטי ואולי אף שווקים יורדים עם תנודות גדולות וכל אלו פשוט יידרשו מאמץ גדול יותר מהגופים שמנהלים את כספי הציבור ונחזור לסלקטיביות יותר גדולה בשווקים ומאמץ יותר גדול בשימוש בניתוחי כלכלה מסורתיים ואולי אף להתרגל תשואות נמוכות וריאליות יותר.
שתהיה שנה מוצלחת לכולנו.
