שנת 2022 שוברת לא מעט תבניות מוכרות מהשנים האחרונות. ראינו ירידות במדדים המובילים בחודש אפריל למרות שנחשב חודש טוב לשווקים ו"המנטרה הידועה מכור במאי וחזור בספטמבר" הפכה לא רלוונטית לאור הירידות בשווקים מתחילת השנה. וכמובן שמתקיים גם ניסוי מעניין של מקבלי ההחלטות להעלות ריבית דווקא בתקופה שהכלכלה מואטת וזאת בלית ברירה.
הכלכלה האמריקאית דהרה במהירות מסוכנת. הנהג, כלומר, הממשל האמריקאי או הבנק הפדרלי, הזרים כספים לשווקים למשך עשור, השאיר את הריבית נמוכה ברמה אפסית וכעת נאלץ לעשות בלימת חרום קצת מאוחר מידיי ומעלה את הריבית, מקטין את כמות הכסף ואף מוכר אגרות חוב בהיקפים עצומים החל מחודש יוני. אגרות שאותן הוא רכש בעשור האחרון. וכל זה קורה מתוך רצון "לקרר" את עליית המחירים, שחלקה בכלל נובע מצד ההיצע כלומר הסחורות בעקבות המלחמה באירופה ועיכוב בשרשרת האספקה. וכל ההידוק המוניטרי מתרחש תוך שהכלכלה האמריקאית נכנסת למיתון ומחזורי המסחר קטנים כי אנחנו נכנסים לחופשת הקיץ.
רוב המסחר מגיע ממערכות מחשוב אבל בשנים האחרונות גדל מספר המשקיעים העצמאיים בבורסה שביטחונם עלה לאחר עשור חיובי בשווקים, הם קיבלו עידוד לסחור בבורסה דרך רשתות חברתיות ואפליקציות מסחר שהוזילו את המסחר בניירות ערך יצאו נגד גופי ההשקעות הגדולים אבל למדו על בשרם את מחיר העצמאות. שוק תנודתי ,מסחר עצמאי והיעדר משמעת או ניהול של כספי המשקיעים העצמאיים החדשים, מביא לתנודות ותגובות קיצוניות לאחר הודעה טובה לשווקים לדוגמא, ראינו תיקון מכובד בשווקים לאור התמתנות בציפיות האינפלציה ואף ירידה במדד מחירי ההובלה הימית – בלטיק דריי אינדקס, כסממן לעצירה בעליית המחירים. ולא במפתיע, עם פרסום המדד ביום שישי, נראה כי האינפלציה מתמשכת והשוק חזר לרדת .
סה"כ עוצמת הירידות בשווקים קטנה עד כה מזו שהייתה בשנת 2020 עם פרוץ הקורונה שאז השוק ירד ב 30 אחוז בחודש אחד ואנחנו בהחלט לא במקום דומה וזאת למרות המלחמה, עליית מחירי הסחורות ובעיות מצד שרשרת האספקה העולמית וכמובן עליית הריבית בעולם. וזה נובע מכך שלשוק לא היה כיוון ברור והוא נע בטווח יחסית מצומצם, ריבית נמוכה וכמות כסף גדולה יחסית לאחר ההדפסות החוזרות .
מדד אס אנד פי ירד ל 3800 טיפס חזרה לרמה גבוהה מ4100 ועכשיו חוזר לבדוק את הרמה הנמוכה, שאם תוכיח את עצמה כרמת תמיכה, השוק יעצור מלרדת לרמה נמוכה יותר קצת מעל 3000 נקודות. ובמקביל תשואת אגרות חוב לעשר שנים בארה"ב חזרה לרמה מעל ל-3.1 אחוז בדומה לשיא האחרון בשנת 2018 שגם אז עלתה הריבית, אך בתנאי אינפלציה נמוכה יותר ובצמיחה חזקה יותר. כמובן שהתשואה הזו היא רמת מבחן חשובה. אם התשואה תעלה לרמה גבוהה יותר יהיה קשה לשוק המניות לעלות בטווח הקצר.
מחיר חבית נפט הינו מעל 120 דולר ויש כלכלנים שצופים מחירים גבוהים הרבה יותר משום שמלאי הנפט בארה"ב נמוכים. ואנחנו גם מתקרבים לתקופת הסופות בארה"ב ובעבר ראינו שסופות הוריקן אכן פגעו באסדות ובייצור הנפט. ול"מסיבה" הזאת הצטרף לאחרונה איום לשביתה של 11 אחוז מכוח העבודה בתחום הנפט בנורווגיה.
מאידך, שוק העבודה בארה"ב חזק, סין חזרה לצמצם את הסגרים והתירה לחברות סיניות לחזור לייצר משחקי מחשב ולאור הרוח החיובית הזו, ראינו תיקון במניות הסיניות ובבורסה הסינית. כפי הנראה מאסו בסין בשוק "דובי".
עליית הדולר שנחשבה כ"אי מבטחים", פחות טובה לחברות הענק האמריקאיות שמקבלות עבור כל מטבע זר פחות דולרים, ובאמת ראינו את החברות הגדולות יורדות יותר מהמדדים המובילים ולא מהוות הגנה לתנודות כפי שמניות ערך נהגו להיות בעבר.
בימים אלה הפער בתשואה בין אג"ח ארוכות לאגרות חוב אמריקאיות קצרות נמוך מאוד והתשואה נעה סביב 3 אחוז ויותר. כלומר, עקום התשואה של אגרות החוב השתטח או במילים אחרות, השוק צופה האטה ואולי אף עלייה קטנה יותר בריביות בעתיד מהצפוי. זוהי לא בהכרח הודעה שלילית לשווקים אך כן פחות טוב לסקטור הפיננסי שנהנה ממרווחים גבוהים וריבית גבוהה.
הנדלן האמריקאי עדיין מחזיק מעמד, אם כי ניתן לראות ירידה בכמות מכירות של דירות חדשות לאור מחירי דירות בשיאם וריבית משכנתא מעל 5 אחוז לתקופה של 30 שנה. וזהו שיא מזה 14 שנה. ועדיין בשוק הנדלן לא רואים התפקחות כפי שמתקיימת בשוק הפיננסי.
מנגד, שיעור האבטלה בארה"ב נמוך מאוד ושוק העבודה חזק. אנחנו עדיין בסביבת הריבית נומינאלית וריאלית יחסית נמוכה שלא מהווה אלטרנטיבה להשקעה בסיכון בשווקים ולכן משקיע שרוצה לשמור על ערך כספו משחיקה ריאלית, רואה עדיין בבורסה כאלטרנטיבה.
המלחמה באירופה יכולה להסתיים ולתמוך בשווקים ואם ייעשו צעדים בנושא שרשרת האספקה כמו למשל, גיוס עובדים בתחומים הרלוונטיים או שארגון אופק יגדיל את ייצור הנפט, נוכל לראות תיקון בשווקים .
שוק אגרות החוב חזר לרמתו טרום פרוץ הקורונה ואף לרמת 2018. כאמור מעל ל-3 אחוז. ואילו מדדי המניות המובילים עדיין רחוקים מרמתם לפני פרוץ הקורונה וזו גם אחת הסיבות שהשוק החזיק יחסית מעמד למרות כל האתגרים. וזאת גם לאור העובדה שמשקיעים משנת 2019 עדיין רואים רווחים בהשקעות שלהם ולא הפסדים מקרן ההשקעה ולכן לא ממהרים למכור את ההשקעות שלהם. יתכן שיש קשר גם לכך שלאחר 2020 המשקיעים למדו לקח לא לתזמן את השוק כי מי שייצא מהשוק סביר להניח שיחזור אליו ברמת גבוהות ויותר ולא יהיה אמיץ מספיק ירכוש עוד השקעות במהלך הירידות או לחזור לשוק במחירים נמוכים יותר כי יחפש את נקודת השפל בשווקים.
על פי מדדי סיכון פחד וסקר המשקיעים השבועי האמריקאי, הפסימיות היא כמעט קונצנזוס ונדיר לראות מצב פסימי מתמשך ללא תיקון בשווקים. אגב בדרך כלל, סממן לשפל בשווקים הוא ייאוש, איבוד עניין בבורסה ומכירות גורפות של ניירות ערך ללא הבדלה בין חברות ערך לחברות צמיחה.
שבוע שקט ומוצלח
אין לראות בסקירה כהמלצה או בייעוץ אלא כסקירה בלבד.
