הכינוי "עונת המלפפונים" הצדיק את עצמו ואכן השוק האמריקאי יחסית דרך במקום. אבל הדרמה הגדולה התחוללה בשוק המט"ח, משום ששערי אגרות החוב חזרו לתשואת שיא ובעקבות זאת, הדולר התחזק בעולם וכמובן מול השקל גם כן.
כנראה שהסיבה המרכזית לירידות הקלות בבורסה לאחרונה היא פחות העונתיות (שהרי על פי ההיסטוריה ספטמבר הוא חודש חלש בשווקים), אלא מחירי הנפט המטפסים – גורם אינפלציוני מובהק.
ולכן, ראינו תשואות אגרות חוב מטפסות מתוך הבנה שהריביות הגבוהות כאן להישאר וכפי שאמרתי בעבר, כאשר התשואות של אגח ל 10 שנים נסחרות מעל 4 אחוז, לשוק המניות קשה יותר לעלות.
ניתן לראות גם את ההשפעה של מאבקי הכוח בין המעצמות בעולם, שמובילים לכך שמחיר הנפט עולה בגלל היצע נמוך ולא בגלל ביקוש. יש לזכור שמאגרי הנפט של ארה"ב אינם מתחדשים ולכן מתדלדלים.
הקונה הגדול של אגרות חוב אמריקאיות הוא הבנק הפדרלי והוא זה שהקטין את הרכישות של האגח באופן משמעותי אבל בהתאמה גם סין ויפן. וזו עוד סיבה לכך שאגרות החוב נסחרות בתשואות גבוהות. ואם התשואות הדולריות כאלו גבוהות אזי גם הדולר מתחזק בעולם. וזה בוודאי יסייע פחות לחברות ענק אמריקאיות שמייצאות למדינות שהמטבעות שלהן נחלשים.
כלכלת ארצות הברית מאטה. זו כלכלת צריכה וניכר שההוצאות שלהם גדלות יותר מההכנסות. חדלות פירעון של חברות עולות, גם הפיגורים בהלוואות. אפילו שוק העבודה קצת נחלש מה שמסמן כרגע כלכלה מאטה וכל זאת בסביבת ריבית עולה. לאחר תקופה ארוכה שהטיבה עימם, האמריקאים יצטרכו כעת גם להחזיר הלוואות ולשלם מיסים לכן כמות הכסף תקטן.
כמו בכל תחום הדעות חלוקות. מנהלי הכסף והמשקיעים העצמאיים בארה"ב רואים בתשואות הקיימות (באג"ח) השקעה נכונה לטווח ארוך, כי לדעתם הריבית תחזור לרדת בשנה הבאה וכך גם האינפלציה. ואולי אף הממשל האמריקאי יחזור להזרים כספים לכלכלה במידה ויהיה מיתון חמור כפי שעשה בעבר.
אותם המשקיעים העצמאיים דווקא היו אלה שהאמינו בשוק והשקיעו ב"ראלי" האחרון במניות, זה שהחל באוקטובר שנה שעברה. להבדיל ממנהלי הכסף החכם ומנהלי קרנות הגידור שכבר יותר משנה חוזים נפילה של השווקים. שוק אגרות החוב מאותת להם שהמיתון בפתח כבר יותר משנה. משום שתשואות אגרות חוב קצרות יותר גבוהות מתשואות אגרות חוב ארוכות טווח. אבל שוק האג"ח אינו באמת מנבא מתי יהיה מיתון ואיזה מיתון יהיה וכיצד ישפיע על השווקים. וזאת לצערם של משקיעי הכסף החכם. אותם מנהלי השקעות מוסדיים לא רואים בתשואות הגבוהות הגלומות באגרות החוב האמריקאיות הזדמנות השקעה (תשואת אגח לחצי שנה מניבה 5.5% אחוז). לטענתם, האינפלציה תמשיך לעלות והריבית תישאר גבוהה עוד זמן רב.
עוד נקודה מעניינת היא שהיצע הדירות בשפל בארה"ב כי קשה למכור בית ולשלם משכנתא חדשה בריבית גבוהה מ 7 אחוז כשהאמריקאים למעשה "נחנקים" מריביות אשראי מעל 20 אחוז. לשם ההשוואה בין מצבנו למעצמה הגדולה – כל יום החוב האמריקאי גדל ב5 מיליארד דולר.
לסיכום אחרי ציון כל העובדות הללו, צריך לזכור שהבורסה עדיין חזקה יחסית בארצות הברית ועדיין יש כמויות כסף גדולות בעולם כתוצאה מתמריצי הקורונה. ולכן, אי אפשר לדעת מה יביא יום. אנחנו רחוקים מימי בורסה רגילים שבהם המשקיעים בוחנים רווחיות של חברות ושל ענפים באופן פרטני.כל עוד מיתון עמוק צפוי ובאין הפתעות למשקיעים, כסף נכנס להשקעות פאסיביות רוחביות במדדים ו"מפמפם" מניות של חברות ענק.
אז מיתון עמוק עדיין אין, כך שכל הקלפים פרוסים על השולחן. נראה שאם התשואות הגלומות באגרות החוב בארה"ב ימשיכו לעלות ויעברו את השיא האחרון 4.25% השוק יצטרך לעבור התאמה או תיקון. אבל בין התאוריה לבין המציאות הכלכלית המורכבת כרגיל יש פערים גדולים.
שתהיה לנו שנה מוצלחת עם המון בריאות ,שפע ונחת.
