על הקשר בין קופת גמל לתיקון 190 ועל השילוב בין שניהם
קופת גמל לקצבה הייתה בעבר מוצר מאוד מבוקש לחיסכון עבור שכירים ועצמאיים משום שאפשרה למשוך לאחר 15 שנה את הכספים שנצברו בקופת גמל עם חיסכון אדיר במס ובעלויות. ולכן מוצר זה גם שימש כתוכנית השקעה מוצלחת עבור ילדים או נכדים או כמוצר לחיסכון הוני נזיל לאחר 15 שנה.
במשיכה חד פעמית, הייתה חלוקה ברורה בין מעמד שכיר למעמד עצמאי ולפי המועד בו נפתחה קופת הגמל. בחלק מהמקרים היו תנאים מקלים שאפשרו למשוך את הכספים במשיכה חד פעמית עוד לפני הפרישה. למשל במצב של אי מציאת עבודה מספר חודשים לאחר עזיבת מקום עבודה.
בשנת 2008 קופת הגמל איבדה את היתרונות הגלומים בה כחיסכון הוני וכל הפקדה לקופה הופנתה לקצבה בלבד. כלומר, הפקדות שהיו לאחר שנת 2008 בדומה לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, יועדו למשיכה כקצבה חודשית והכסף לא היה נזיל יותר מלבד מקרים חריגים כגון צבירה נמוכה בקופה או תנאי מסכנות. למעשה, כבר לא היה יתרון בחיסכון בקופת גמל לפנסיה משום שלא היה ניתן לקבל מקדם קצבה ידוע מראש כפי שהיה ניתן בביטוח מנהלים .והיות והקופות לא מחלקות קצבה, היה נדרש להעביר את הצבירה למוצר שכן מחלק קצבה ולכן, עד שהכספים עברו לקופה מחלקת קצבה, לא היה ניתן לדעת את המקדם לפיו תחושב מסך הצבירה. כלומר, קופות הגמל למעשה הוגדרו כקופה לא משלמת מחד ומאידך התאפשר לחסוך בהם לקצבה ולקבלה רק לאחר ניוד הכסף למוצר מחלק.
לעומת קופת גמל בקרן פנסיה אפשר לקבל רשת ביטחון מהמדינה בגין חלק מהכספים, דמי הניהול זולים יותר, קיימים רכיבים ביטוחיים זולים ובביטוח מנהלים הייתה וודאות יותר גדולה לגבי הקצבה מאחר וניתן מקדם קצבה ידוע מראש. כמו כן, ישנו יתרון נוסף שטמון בביטוח המנהלים בנושא כיסויים ביטוחים בנוגע לנכות.
לכן, מי שהפקיד את כספו בקופת גמל, בעיקר בחר לוותר על רכיבים ביטוחיים ולהפנות את ההפקדות לצבירת חיסכון בלבד לפנסיה.
למעשה, הטבות מס בהפקדות לקופות גמל לפנסיה היו קיימות גם בעבר. אבל היו יתרונות לחסכון פנסיה וקבלת קצבה מקרן פנסיה או ביטוח מנהלים בנושאים של רכיבים ביטוחיים, עלויות, רשת הבטחון להבטחת תשואה בגין חלק מהכספים או הגדרת מקדם לקצבה בהתאם לתנאי הקופה עצמה. ואילו לעומת זאת, לקופות הגמל לא היה יתרון יחסי מלבד צבירת תשואה.
אך תיקון 190 משנת 2012 החזיר את האטרקטיביות לחיסכון בקופת גמל. תקנה 190 בפועל אפשרה להפקיד כספים פנויים או לנייד כספים לקופה ולאחר גיל 60 במקביל להוכחת קצבה מינימאלית של 4500 ₪ והצגת 3 תלושי קצבאות אחרונים ואפשרה למשוך במשיכה חד פעמית את הכספים בקופה בהטבת מס משמעותית ובמקום לשלם מס 25 אחוז בגין הרווחים הריאליים, לשלם רק 15 אחוז מס על הרווחים הנומינאליים או לחלופין להעביר את הכספים לקופה שמחלקת קצבה, "לצבוע" את הכספים "לקצבה מוכרת" ולקבל קצבה חודשית פטורה ממס.
שני יתרונות אלו הפכו את קופת הגמל בשילובה עם תיקון 190 לאפיק חיסכון מועדף לחוסכים מעל גיל 60 שהעדיפו משיכה חד פעמית של הכספים עם הטבת מס או במשיכת קצבה פטורה ממס.
ובנוסף, הפעלת תיקון 190 מאפשרת העברה בין דורית של חסכונות שנצברו בקופת גמל. כספים של אדם אשר נפטר עד גיל 75 יכולים לעבור למוטביו ללא מס. ואם הפטירה התרחשה לאחר גיל 75, הם גם יוכלו לשמור על הטבת המס בשווי של 15 אחוז.
יתרון נוסף הוא שאין בפועל תקרה מוגבלת להפקדת כספים פנויים לקופת הגמל לפי התיקון. ולכן זוהי למעשה אלטרנטיבה להשקעה כספים בבנק בניהול חוץ בנקאי ללא עלויות בנק נלוות, דחיית תשלום מס במקור, ושקיפות בבחינת תשואות עבר של הקופה. ולאחר שנעשית ההתקשרות מתאפשרת גם בחינת תשואות של קופות אחרות באופן שקוף ואפשרות לנהל את הכסף הפנוי באופן נזיל, עם היתרונות ניהול של הכספים המוסדיים כגון, השקעות באג"ח לא סחיר או בנדל"ן.
החסרונות בחיסכון בקופת גמל לפנסיה הינם דמי ניהול יחסית גבוהים לעומת קרן פנסיה, היעדר רשת בטחון של אפיק מובטח תשואה וכמו כן יש לקחת בחשבון שבכדי לשלב רכיבים ביטוחיים כגון אובדן כושר עבודה, יש צורך לרכוש אותם בנפרד מהקופה.
חיסרון נוסף בחיסכון לקצבה בקופת גמל בהפעלת תיקון 190 הוא אי הוודאות לגבי המקדם שיינתן בעת המרת הכסף לקצבה והעברת הכסף לקופה מחלקת. וזאת משום שקופת גמל מוגדרת כמוצר לא משלם לקצבה. כך שבעצם אין לדעת לפי איזה מקדם העמית יקבל את צבירתו כקצבה בעתיד.
אבל החיסרון העיקרי לדעתי הוא שהכסף שנצבר בקופה יהיה נזיל רק לאחר גיל 60 ורק לאחר הוכחת 3 תלושי קצבאות ולכן הכסף בעצם "סגור" ולא ניתן למשיכה חד פעמית אלא בעמידה בקריטריונים המסוימים. כך שאם אדם מעוניין למשוך את הכסף, עליו לשלם מס או קנס בגין משיכה שלא כדין, שיכול להגיע ל-35 אחוז מכל הצבירה.
עוד חיסרון שקיים להפקדה בקופת גמל הוא שבמשיכה חד פעמית של סכומים שהופקדו בה בשנה מסוימת, ישנה דרישה להשאיר סכום ראשוני מעל 34500 ש"ח להתחשבנות אחרת מול מס הכנסה וייתכן ונתבקש לתשלום מס גבוה בעת משיכה חד פעמית של הסכום הנ"ל. לגבי סכום זה יישקלו מספר אפשרויות משיכה נוספות והפקדות קטנות יחסית לקופה ולמעשה אחוז משמעותי יחסית יישאר לקצבה ולא יתאפשר למשיכה חד פעמית. ולכן לרוב רק בסכום השקעה גדול, הרובד הראשוני לקצבה מזכה של 34500 שח יהיה יותר זניח ופחות ייחשב "כקנס" משמעותי במשיכה.
ובהיבט הפיננסי, בתקופות שבהן האינפלציה גבוהה, ייתכן וישנה עדיפות למסלול אחר ותשלום סטנדרטי של מס רווח הון בגין הרווחים הראליים, אף על פי שמספרית הוא יותר גבוה ומגיע ל 25 אחוז כפי שנהוג במרבית המוצרים ההוניים. וכך למעשה נשתמש באינפלציה הגבוהה כמגן מס.
אם אתם מעוניינים להשתמש בקופת גמל לפי תיקון 190 ולעשות זאת באופן הנכון ביותר, אני ממליץ לכם לבצע תכנון פיננסי ופנסיוני אשר יאפשר לכם למקסם את יתרונות התקנה ולהבין האם יש בכלל מקום להשתמש בקופה להפקדת כספים פנויים, לקבלת הקצבה או להעברה בין דורית. והתכנון המקיף והיסודי הינו קריטי במקרה זה כיוון שטעות בהפקדה עלולה להיות מתמשכת ובלתי הפיכה.
