לפני יותר מעשרים שנה הגיע לבורסה הישראלית הנייר הראשון שעוקב אחר מדד באופן פאסיבי. באופן מתבקש, אנו כמנהלי ההשקעות שילבנו בתיקי ההשקעות "עוגני שוק" כדי להיות צמודים למדד המעו"ף. לנייר קראו אז "תאלי25 ", או בשמו האחר – מדד 25. וזה היה פיתוח גאוני שאפשר לנו כמנהלי כספים להשקיע באופן מפוזר בכל מניות המדד בלי שיהיה צורך לרכוש כל נייר באופן ספציפי ולהשקיע בו באופן ישיר. זה היה פתרון מושלם ובוודאי לתיקי השקעות קטנים שלא הייתה להם אפשרות ריאלית אחרת להשקיע בכל מניות המדד שאז נחשב כמוביל בבורסה הישראלית.
לימים, ולאחר מחקרים וניסיון רב בישראל ובעולם, התפתח והתרחב נושא ההשקעה "הפאסיבית" במדדים של בורסות בארץ ובעולם ואף בסקטורים ובסחורות. ניירות ערך עוקבי המדד נמצאו בכל השקעה, גם בידי המוסדיים וגם בידי המשקיעים הפרטיים. והם הנגישו השקעות עבור המשקיע הפרטי, כפי שבימינו אנו, קיימות תעודות סל שמאפשרות חשיפה בהשקעות למטבעות קריפטו כגון ביטקוין באמצעות השקעה בחוזים עתידיים שנכס הבסיס שלהם או מטבע הביטקוין דרך התעודה.
בחלוף הזמן גם מוצרי ההשקעה עוקבי המדד עברו אבולוציה לכלים שונים והביקוש לשימוש בכלים אלו רק גבר. כמובן, שישנם גם חסרונות בהצמדות למדדים, משום שלעיתים משקיע יכול להשקיע במדד 35 או במדד הנאסדק האמריקאי ולגלות שמדד דאו ג'ונס או מדד תל אביב אחר היכה את המדד הנבחר באופן משמעותי. גם מדדים מתעדכנים בתקופות שונות וכסף חכם וספקולטיבי של קרנות גידור או גופים מוסדיים, מנצלים עיוותי מדד עקב כניסה ויציאה של מניות ממדדים עקב שינוי בערכם ובמשקולות המדד. יותר מכך, ישנם מדדים שונים שמתגלים כמוטים למגזר מסוים או מניה מסוימת כפי שבעבר מדד 25 היה מוטה למניית טבע שמשקלה היה ליותר מעשרה אחוז משווי המדד. וזאת בגלל שווי שוק עצום של החברה.
חסרון נוסף הוא שלעיתים מוצר עוקב מדד או סקטור מסוים עושה זאת באמצעות השקעה בחוזים העתידיים. ולכן, לא משיג בדיוק את תשואות האפיק המבוקש בגלל מגבלות טכניות ושחיקת ערך הזמן.
יחד עם זאת, חסרונות אלה מתגמדים לאור העבודה שעליה מצביעים גם מחקרים והיא שמאוד קשה למשקיעים אקטיביים להגיע לתשואת המדדים או השווקים עצמם וזאת בגלל הטיות פסיכולוגיות, הסחי דעת ושינויים תדירים בהשקעות ששוחקים את צבירת התשואות בתיקי ההשקעות.
השקעה פאסיבית במדדים מאפשרת לכסף שלנו לעבוד ולצבור תשואה עבורנו באופן פאסיבי להבדיל מהשקעה אקטיבית, שבה יש פעילות שוטפת בניירות ערך אך כמובן שלזו יש גם יתרונות כמו האפשרות לייצר תשואה מהנפקות או מהשקעה באפיקים אלטרנטיביים כגון תשתיות או השקעות נדלן מניבות שניתן להשקיע בהם בהשקעה פיננסית נזילה.
ועם זאת ולאור העובדה שבלתי אפשרי "להכות את המדדים", אני סבור שיש בהחלט מקום להשקעה פאסיבית בשווקים. וזאת גם לאור העלויות. השקעה פאסיבית לרוב יותר זולה מאשר השקעה אקטיבית פעילה שדורשת תשומת לב יותר גדולה של מחקר ומסחר בניירות ערך. וכמו כן גם ודורשת לרוב לסטות מהדרך הנכונה להשקעת ערך ארוכת טווח בעקבות עודף מידע מהיר וזמין, אירועים קיצוניים וכדומה. ובל נשכח גם את מס רווח ההון במקור, ששוחק את צבירת התשואות בפעולות אקטיביות בהשקעות שלנו. ולמעשה ניתן לראות בברור באפיקי השקעות מנייתיים ובהשוואתם למדדי מניות עצמן בכל טבלה, שלמנהל השקעות אקטיבי מאוד קשה לצבור את תשואת המדד או השוק עצמו.
אם כך, יש בהחלט מקום לאיזון בכל תיק נכסים לאור היתרונות שבהשקעה פאסיבית ומדדית שהם העלות הנמוכה והצמדת תיק ההשקעות למדדי בורסות מובילים.
בחלוף השנים החשיפה או ההשקעה הפאסיבית במדדים מתאפשרת לנו לא רק בהשקעות נזילות בבנק באמצעות תעודות סל, קרנות מחקות או קרנות נאמנות אלא גם להצמיד את הפנסיה שלנו למדדים, להשקיע במדדים בקרנות ההשתלמות שלנו, בקופות גמל, בפוליסות פיננסיות ועוד.
שימוש נכון בכלי השקעה מייתר עבורנו את הצורך לעקוב בכל רגע נתון אחר השקעה במדדים כאילו רכשנו מניה בבנק. כיוון שמעקב כזה מוביל לנטייה למכור ולקנות שוב כאילו סחרנו במניות בבורסה. והתנהגות כזו אינה מוכיחה את כצמה בראייה לאחור ובהשוואה מול בביצועי השוק עצמו. אם כך, מוצרים עוקבי מדד כשמם כן הם. הם מייצרים עבורנו השקעה פאסיבית במדדים שונים בעלויות ניהול נמוכות.
חשוב לדעת שאם נרתום השקעות פנסיוניות או השקעות הוניות חוץ בנקאיות להשקעה במדדים, נוכל על אחת כמה וכמה לנצל הטבות מס לצבירה של תשואת השוק בצורה אופטימלית. וכך גם פחות נתפתה לשנות את ההשקעה בכל רגע נתון. זה מגדיל את הסיכוי שבעוד 10 או 20 שנה נצבור את התשואה של מדדי המניות. וזאת בהסתמך על מחקרים שבודקים את ההיסטוריה ומראים לנו שאם היינו משקיעים לפני 20 שנה במדד אס אנד פי 500 היינו צוברים מקסימום תשואה. מדד אס אנד פי 500 האמריקאי נחשב כסמן ימני בעולם ההשקעות כי הוא כולל 500 חברות שונות גדולות ובינלאומיות מסקטורים שונים ומגוונים. כמובן שיש בו גם הטיה מסוימת לענקי הטכנולוגיה אבל לאורך זמן אין ספק שהוא מספק את הסחורה ומספק תשואת שוק מכובדת כך לפחות על פי נתוני עבר. ורוב ההשקעות הפאסיביות מתייחסות למדד הזה אגב גם חלק ניכר מההשקעות המנוהלות באופן אקטיבי רואות במדד זה כמדד התייחסות .
ככל שנקדים לתכנן קדימה ולהשקיע את כספינו בשוק ההון, כך יגדל הסיכוי שנצבור יותר כסף. קל וחומר אם נדע לשלב נכון השקעות פאסיביות בתיקי הנכסים שלנו. ולשלב גם השקעות סולידיות (כגון קרנות השתלמות, מדדי אג"ח ממשלתיים קונצרניים, צמודי מדד ושקליים) וגם השקעות תנודתיות יותר בשילוב נכון ובהתאם למטרות שלנו.
כאמור, חשיפה בהשקעות שלנו למוצרים עוקבי מדד מאפשרת לנו לצבור את תשואת השוק בצורה פאסיבית לאורך זמן ואין זה סוד שלאורך זמן המדדים עולים. תשואת מדדי המניות לאורך השנים במצטבר ומשתנה בין מדדים עברה את ה10 אחוז לשנה. כך שגם אם ניקח בחשבון משברים בשווקים, ניתן לראות כי השקעות עבר במדדי מניות או באגרות חוב השתלמו לאין ערוך הוכיחו את עצמן והניבו תשואות מפתיעות לאורך זמן עבור משקיע שהשקיע במדדים ולא שינה את ההרכב של ההשקעות שלו. וזאת לעומת משקיע שנטה לשנות את ההשקעות שלו בעקבות הטיות פסיכולוגיות ועקב שנאת סיכון.
כמובן שאין זה אומר שצריך להצמיד את כל ההשקעות שלנו למדד אס אנד פי 500 לצורך העניין וחשוב לזכור שזו השקעה מנייתית לכל דבר וסביר להניח שכאשר השוק יתנהג בצורה קיצונית כדרכו המחזורית, יהיה קשה להחזיק בהשקעות עוקבות מדד מנייתיות לאורך זמן ללא הגדרת מטרות וחלוקת סיכונים לכל התיק. ואת זה כדאי מאד לבצע עם איש מקצוע שהוא גם מתכנן פיננסי וגם פנסיוני שרואה את "כל התמונה" ובוחן את תיק הנכסים הכולל. ויכול לסייע בשילוב בין השקעות פאסיביות והשקעות נזילות ופנסיוניות.
